מפקדי צה"ל נדרשים בימים אלו לגל הסרבנות ששוטף את מערך המילואים של הצבא, ושאם יימשך צפוי להשפיע גם על מערך הסדיר. בנאום שנשא בפני בוגרי ובוגרות בה"ד 1, הרמטכ"ל הרצי הלוי התייחס לראשונה בפומבי לשבר הגדול שפוקד את החברה בישראל ומחלחל באופן בלתי נמנע גם לכור ההיתוך של צה"ל. בנאומו קרא הלוי למשרתי המילואים "משני צדי המחלוקת" לשים אותה בצד בזמן שירות המילואים "ולא לערב בה את המדים" על מנת "לשמור על צה״ל אחד".

דברים ברוח דומה נכתבו לאחרונה על ידי מפקד חיל האוויר, האלוף תומר בר. במכתב ששיגר לטייסי המילואים של החיל, ביקש מהם בר לגלות "מחויבות ואחריות למען לכידות השורות, הרעות ואחוות הלוחמים".

אפשר להבין את הרקע לקריאותיהם של הרמטכ"ל ושל מפקד חיל האוויר. הם נדרשים להתמודד עם איום ברור ומיידי על צה"ל בתוך גבולות הגזרה שכופה עליהם הממלכתיות, לפחות בהגדרתה הצרה. ואולם, כל תפיסה שלפיה יש כאן "מחלוקת", או שהמענה לאיום על "לכידות השורות" יכול להגיע דרך "הרעות ואחוות הלוחמים" מצביעה על אפשרות מדאיגה שמפקדי הצבא אינם מבינים נכוחה את מהות המשבר שאליו הם נדרשים בעת הזו.

כל תפיסה שלפיה יש כאן "מחלוקת", או שהמענה לאיום על "לכידות השורות" יכול להגיע דרך "הרעות ואחוות הלוחמים" מצביעה על אפשרות שמפקדי הצבא אינם מבינים נכוחה את מהות המשבר בעת הזו

כאשר הרמטכ"ל קורא למשרתי המילואים "לשים את המחלוקת בצד" בזמן שירות המילואים, הוא פונה אליהם משל היו שחקנים בשתי קבוצות יריבות בליגה הנקראים לשתף פעולה במשחקי הנבחרת, ולא יריבים מרים משני צדי המתרס של מלחמה ממשית על דמותה ועתידה של מדינת ישראל – מלחמה שאי אפשר פשוט "להניח לה", לא לכמה שבועות, לא לכמה ימים ואפילו לא לכמה שעות.

כאשר מפקד חיל האוויר קורא לשמור על "לכידות השורות, הרעות ואחוות הלוחמים", הוא מתעלם מכך שמשרתי המילואים נקראים לשרת את המדינה בשעה שחלק גדול מהם מרגישים שהשלטון באותה מדינה הכריז עליהם מלחמה, ואילו חלק אחר מהם תומכים במלחמה שהוכרזה על אחיהם לנשק. איך אפשר להיקרא לעמוד "שכם אל שכם" בהגנה על הבית לצד אלו שתומכים בחורבנו? איך אפשר להילחם בשלטון כאזרח ואז להתייצב לשרתו כחייל?

לכן עצם השימוש במושג "מחלוקת" מסמא ומטעה. אין כל מחלוקת בין תומכי דמוקרטיה לבין תומכי דיקטטורה, כשם שאין כל מחלוקת בין תרופה לבין מחלה. הללו נמצאים בהתנגשות חזיתית. אין כאן פירושים שונים של עובדות מוסכמות אשר ניתן ליישב ביניהם באמצעות פולמוס בריא, או השקפות עולם שונות אשר ניתן להגיע בהן לעמק שווה. זה יוכרע לכאן או לכאן, בתבוסה של אחד מהצדדים.

עצם השימוש במושג "מחלוקת" מסמא ומטעה. אין כל מחלוקת בין תומכי דמוקרטיה לבין תומכי דיקטטורה, כשם שאין כל מחלוקת בין תרופה לבין מחלה. הללו נמצאים בהתנגשות חזיתית

יתרה מזאת, מחלוקות אמיתיות תיתכנה אך ורק בדמוקרטיה. בדיקטטורה אין מחלוקות אלא רק אחדות דעים, שהיא "לכידות שורות" מהסוג המסוכן ביותר. הקריאה "לשים את המחלוקת בצד" מהדהדת את ההזדעקות האזרחית הקדושה "לשמור על שלמות העם", אשר נשמעת כל אימת ששבר נורא מאיים לקרוע את החברה הישראלית.

הקריאות הללו מתעלמות מכך ששלמות העם ולכידותו במובנן המהותי תיתכנה רק בדמוקרטיה מלאה ושוויונית – כזו שתוכל להכיל את כל גווני ההשקפות והאידיאולוגיות, ללא אף אחת שקוראת לביטולן של האחרות. דמוקרטיה כזו לא רק שאינה נרתעת ממחלוקות אלא גם מבינה שהיכולת להכיל אותן היא מקור חוסנה האמיתי – האזרחי והצבאי כאחד.

אך כאשר מדובר צה"ל נמסר בתגובה לגל הסרבנות כי "אחדות המטרה חיונית ליכולתו וכשירותו של צה"ל לעמוד במשימותיו", הוא מתעלם מכך שההפיכה המשטרית מפצלת את מערך המילואים סביב עצם השאלה של מהי אותה "אחדות מטרה".

כל מחשבה שלפיה קרע עמוק בחברה הישראלית יכול לדלג מעל צבא העם, שאינו אלא מיקרוקוסמוס של החברה כולה, הוא בגדר הכחשה מסוכנת של המציאות, קונספציה של ממש שהיא-היא האיום האמיתי בעת הזו על "יכולתו של הצבא למלא את משימותיו".

כל מחשבה שלפיה קרע עמוק בחברה הישראלית יכול לדלג מעל צבא העם, שאינו אלא מיקרוקוסמוס של החברה כולה, הוא בגדר הכחשה מסוכנת של המציאות

מדאיג לחשוב שמפקדי צבא העם אינם מבינים זאת, שכן עשוי להיות להם תפקיד מכריע במלחמה על הבית – מלחמה אשר ניטשת בשדה קרב שזר להם, ושדבר בהכשרתם הצבאית הארוכה לא הכשיר אותם לקראתה, אך ייתכן שלא רחוק היום שבו יידרשו לתפוס בה צד, במיוחד אם ישראל תיקלע למשבר חוקתי חסר תקדים.

וביום שבו זה יקרה, אין שום מחלוקת שתוכל להישאר מחוץ לצבא או לפסוח על אף אחד מבין לובשי המדים.

יואב גרובייס הוא פסיכולוג קליני. בעל תואר שלישי מאוניברסיטת בר-אילן. כותב על פוליטיקה וחברה. חי, נושם ומתגורר בתל אביב.

כל חברה זקוקה למיתוסים מכוננים. לפי דוד אוחנה בספרו "מיתוס וזיכרון", מיתוס הוא סיפור אידיאלי שבאמצעותו חברה מגדירה את עצמה ואומרת מאיפה היא באה ולאן היא הולכת. האדם מבנה את עולמו, בין השאר, גם על ידי מיתוסים שהופכים כאוס למבנה בעל משמעות.

הציונות, כמו תנועות לאומיות אחרות, בנתה את זהותה בין השאר על ידי מאגר עשיר של מיתולוגיה היסטורית, כדי לבנות את האתוס העברי למלחמתנו הצודקת. דור המייסדים דאג לעצב זיכרון קולקטיבי שהוא מעין "מטא-נרטיב" שמעצב את הנרטיבים היהודיים וקובע את מקומם בשיח הציבורי ובאידיאולוגיות הרווחות בציבור.

הציונות, כמו תנועות לאומיות אחרות, בנתה את זהותה גם ע"י מאגר עשיר של מיתולוגיה היסטורית, כדי לבנות את האתוס העברי למלחמתנו הצודקת. דור המייסדים דאג לעצב זיכרון קולקטיבי

אלא שדומה כי בשונה מחברות מערביות אחרות, הצורך העז בהיצמדות למיתוסים כדי לאחד קבוצות חברתיות שונות ומנוגדות וכדי להצדיק את ההקרבה יוצאת הדופן שנתבעת מהם, הביא להשתלטותו של ה"מרחב המיתי" על מרחב המציאות בחברה הישראלית.

במרחב כזה, בו הזמן אינו לינארי אלא מעגלי ולא רציף, אנו חיים בעת ובעונה אחת בשנה הלינארית אך גם בימי התנ"ך. אנו חיים במדינת ישראל אך בעיקר ב"ארץ ישראל", והאזרחים במדינה מכונים "עם ישראל".

רוברט סגל מציין בספרו "מיתוס", כי כדי שהמיתוס יהיה אפקטיבי חסידי הסיפור חייבים לדבוק בו. הוא מציין כי, באופן פרדוקסלי, דווקא אמונה מוטעית עשויה להיות חזקה יותר מאמונה נכונה כי האמונה שורדת על אף המופרכות שלה. כך מסתבר שלישראלים אין שום בעיה לדבוק בעוז במיתוסים מכוננים, גם כשידוע לכל כי אין הם נכונים.

כך ב"צבא העם" משרתים רק חלק מהאזרחים; "ירושלים היא בירתנו המאוחדת" והשסועה לחלק מזרחי נבדל לחלוטין; ה"צבא המוסרי ביותר בעולם" מתחזק מזה יותר מיובל כיבוש ביו"ש; אותו "כיבוש" מתבצע ב"שטחים" עלומים כלשהם, ושני הקונספטים הללו הודחקו מהתודעה הקולקטיבית באופן שעצם אזכורם מעורר זעם וחרדה.

הצורך העז בהיצמדות למיתוסים כדי לאחד קבוצות חברתיות שונות ומנוגדות ולהצדיק את ההקרבה יוצאת הדופן שנתבעת מהם, הביא להשתלטות ה"מרחב המיתי" על מרחב המציאות בחברה הישראלית

לטענתי, בשורה אחת עם המיתוסים הללו עומד המיתוס המכונן של המדינה – "היהודית והדמוקרטית", והשאלה הנשאלת היא – האמנם? האם מתן מונופול לאורתודוקסיה היהודית להכתיב מידה רבה של חוקים ושל אורחות חיים במדינה הופך אותה ליהודית? ואם כך, כיצד מתיישב הדבר עם הטענה ל"דמוקרטית"? והאם דמוקרטיה זו אכן תקפה לכלל האזרחים, או שיש שווים ושווים פחות (למשל אזרחי המדינה הערבים, המופלים חוקית ולא חוקית כמצב נתון). ומה בדבר אותם מיליוני אנשים מודחקים החיים באותם שטחים עלומים תחת שלטון צבאי כלשהו?

נראה אם כך, שהדמוקרטיה הישראלית תאמה מאז ומעולם לא למודל האתונאי, שעומד בבסיס הדמוקרטיות המערביות ושנטייתנו היא להתרפק עליו כעת, אלא דווקא לזה הספרטני, שהיה מבוסס על עבדות; ספרטה שיעבדה עיר מדינה שכנה והפכה את כל תושביה לעבדים. החשש המתמיד שלה מפני מרד עבדים הפך אותה לעיר צבאית, שהאופן שבו היא מקיימת את צורת המשטר שלה ואופן החינוך הנהוג בה נועד לייצור לוחמים עזים שתפקידם היה קודם כל למנוע את המרד.

כך, אין זה מפתיע, כי כשם שבספרטה היה מנהיג אחד שטבעו המיתי ביטא את הווייתה של עירו והחלטותיו לא נקבעו על ידי שיח משתף עם אנשיה כמו באתונה, אלא נתפסו ככאלו שנמסרו לו ישירות מהאלים, הצליח בנימין נתניהו לבנות את עצמו כמנהיגו המיתי של "עם ישראל" ב"ארץ ישראל", וככזה היודע לשלוט ולהבנות את המרחב המיתי בו אנו חיים.

הקרע בחברה הישראלית מושתת במידה רבה על חלקים נרחבים בציבור המקבלים את נתניהו אכן כמנהיג המיתי הבלתי מעורער, ואשר התמיכה בו מושתתת על אמונה ולא על שיפוט עובדתי, לבין ציבורים אחרים אשר חשים שהוא עבר ועובר את הגבולות של "מה שנכון" ו"ראוי" ו"מקובל". אלא שאלו ואלו ממשיכים להתקיים בתוך אותו מרחב מיתי, שבו לנתניהו יש יתרון מובנה, בהיותו כאמור "שליט המשחק", המעצב אותו לצרכיו מזה עשורים.

יתרה מכך, הדת, כמושתתת על מיתוסים ועל חשיבה מיתית, משגשגת בתוך מרחב שכזה. הדבר יכול גם להסביר כיצד המתנגדים לנתניהו, כל זמן שהם נשארים במסגרת המיתית, מוצאים את עצמם נטולי יכולת להציג טיעוני נגד ראויים שיכולים לקנות להם אחיזה ציבורית רחבה.

הקרע בחברה הישראלית מושתת במידה רבה על ציבורים המקבלים את נתניהו כמנהיג המיתי הבלתי מעורער, שהתמיכה בו מושתתת על אמונה ולא על שיפוט עובדתי, לבין ציבורים החשים שעבר את גבולות ה"ראוי" וה"מקובל"

הכמיהה להגן על המדינה "היהודית והדמוקרטית" מבטאת משאלה לשוב למצב הקודם והמוכר, בלא לעבור דרך ההכרה המטלטלת והכואבת בעובדה כי הצירוף הזה אינו אלא אוקסימורון פרדוקסלי שיכול להתקיים רק בתוך אזור נוחות שאינו תואם למציאות.

המשך דחיקתם משורות המחאה הציבורית של אלו המנסים לדבר על הכיבוש והקשר שלו למשבר הנוכחי, המשך ההתייחסות ל"עם ישראל" המבטאת תפיסה אנטי דמוקרטית בעליל הרואה רק ביהודים את הציבור הרלוונטי בישראל, המשך ההתרפקות על ה"דמוקרטיה" שבסכנה, ללא הכרה בחלקיותה ובעיוות שהיה קיים בה בישראל מהיווסדה – חותרים תחת הלגיטימיות ותחת עצם ההיתכנות להילחם באלו המנסים לשנות את פני השלטון והחברה בישראל ולהביסם.

ענת נרקיס היא פסיכולוגית חברתית ושיווקית, העוסקת במחקר החברה הישראלית והציבורים המרכיבים אותה מזה קרוב לשלושה עשורים.

גורמים בחמאס אומרים כי הארגון החליט לחדש את הפיגועים בתוך שטח ישראל בתגובה על פעילות צה"ל בשטחי A וכי הפיגועים יימשכו ויהיו קשים יותר. הרשות הפלסטינית (הרש"פ) פתחה במבצע מעצרים נרחב של פעילי חמאס באזור שכם כצעד מנע לניסיון של חמאס לערער את יציבות שלטונו של יו"ר הרשות.

קריקטורה של חמאס
הכלבים של הרש"פ מפזרים בכוח בעיר שכם את הלוויתו של מחבל החמאס שעשה את הפיגוע בחווארה. pic.twitter.com/3PDyy7Yhk3

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) March 12, 2023

הפיגוע ברחוב דיזינגוף בתל אביב בשבוע שעבר בוצע על ידי פעיל של הזרוע הצבאית של חמאס בשם מועטז אלח'וואג'ה מהכפר נעלין באזור רמאללה.

מדובר במחבל משוחרר המוכר היטב לשב"כ, אשר ריצה עונש מאסר של 4 שנים בכלא הישראלי, לא היה לו אישור כניסה לישראל והוא הסתנן לתל אביב בסיוע של נהג ישראלי המבריח פועלים שאין להם אישורי עבודה בישראל.

מדובר במחבל משוחרר המוכר היטב לשב"כ, שריצה 4 שנות מאסר בכלא הישראלי, לא היה לו אישור כניסה לישראל והוא הסתנן לת"א בסיוע נהג ישראלי המבריח פועלים שאין להם אישורי עבודה בישראל

גורמים בחמאס אומרים כי הפיגוע ברחוב דיזינגוף בתל אביב היה תגובה למעשי הטבח שביצעה ישראל בשבוע שעבר במחנה הפליטים ג'נין ובכפר ג'בע, שבהם נהרגו 10 פלסטינים, וכי מדובר בפעולה שתוכננה היטב מראש על ידי הזרוע הצבאית של חמאס. בדיוק כמו הפיגוע בכפר חווארה שבו נרצחו 2 אזרחים ישראלים ושבוצע על ידי פעיל אחר של הזרוע הצבאית, עבד אלפתאח ח'רושה ממחנה הפליטים עסכר באזור שכם.

הזרוע הצבאית של חמאס הבטיחה בהודעה רשמית שפרסמה כי הפיגועים יימשכו.

גורמים בחמאס אומרים כי הפיגוע האחרון בתל אביב הינו תחילתו של שלב חדש של פיגועים בתוך שטח ישראל.

לדבריהם, זו תהיה שיטת התגובה של חמאס על הפעולות של צה"ל בשטחי A בגדה וכי המטרה היא להבהיר לממשלת נתניהו כי אין לאזרחיה שום ביטחון בתוך תחומי 48'.

הפיגוע בדיזינגוף בת"א

גורמים בחמאס אומרים כי הארגון החליט לחדש את הפיגועים בתוך שטח ישראל בתגובה על פעילות צה"ל בשטחי A וכי הפיגועים יימשכו ויהיו קשים יותר לקראת רמאדאן. pic.twitter.com/ppxey3QVP2

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) March 12, 2023

מוצטפא א-סוואף, פרשן ברצועת עזה המקורב מאוד לחמאס, אומר כי הפיגועים הבאים יהיו יותר מסוכנים  ובשטח ישראל עצמה ולא רק בשטחי הגדה. חמאס החליט לחדש את הפיגועים בתוך ישראל מכיוון שהפיגועים בשטחי הגדה אינם מרתיעים את צה"ל.

פרשן ברצועה המקורב לחמאס אומר, שהפיגועים הבאים יהיו יותר מסוכנים ובשטח ישראל עצמה ולא רק בשטחי הגדה. חמאס החליט לחדש את הפיגועים בתוך ישראל כי הפיגועים בגדה אינם מרתיעים את צה"ל

בחמאס טוענים כי הארגון הצליח לבסס בגדה תשתית של מחבלים בודדים וחוליות קטנות שאינם קשורים זה בזה ואין להם הנהגה מרכזית כדי להקשות על השב"כ הישראלי לעצור אותם.

פעילות הרשות הפלסטינית נגד חמאס בשכם

בימים האחרונים החלו מנגנוני הביטחון של הרש"פ במבצע מעצרים נרחב של פעילי חמאס בעיר שכם.

סרטון של חמאס נגד הרש"פ
"הרש"פ ברמאללה חוצה את כל הקווים האדומים ונכנסת בעם הפלסטיני על פי ההנחיות של הגנרלים בארה"ב". https://t.co/Pdu8q7oAG6

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) March 12, 2023

לא מדובר בפעילות של הרש"פ למנוע פיגועים נגד מטרות ישראליות אלא בפעילות מנע נגד חמאס, שמנסה לערער את יציבות שלטונו של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס.

גל המעצרים החל בעקבות תקרית בעיר שכם שבה פיזרו אנשי הביטחון של הרש"פ בכוח את הלוויתו של המחבל עבד אלפתאח ח'רושה שעשה את הפיגוע הרצחני בחווארה.

אנשי הביטחון של הרש"פ השתמשו בגז מדמיע כדי לפזר את ההלוויה ועצרו כמה ממשתתפיה. במהלך הפיזור נפלה גופתו של המחבל על הכביש.

כוחות הביטחון של הרש"פ מפזרים בכוח בשכם את הלוויתו של מחבל החמאס עבד אלפתאח ח'רושה שעשה את הפיגוע בחווארה.
בחמאס זועמים על הרש"פ. https://t.co/dvUqIijAkX

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) March 12, 2023

בחמאס טוענים כי פיזור ההלוויה נעשה על ידי הרש"פ בהתאם להבנות עם ישראל במפגש הביטחוני בעקבה. לטענתם הרש"פ נערכת לקראת מפגש שארם א-שיח' בעוד כמה ימים כדי להציג קבלות כי היא עומדת בהתחייבויותיה לפעול נגד חמאס כדי לדרוש מישראל לעמוד גם כן בהתחייבות שלה לחזק את שלטון הרש"פ בגדה ולהקפיא את הבנייה בהתנחלויות.

אנשי הביטחון של הרשות השתמשו בגז מדמיע לפיזר ההלוויה של  עבד אלפתאח ח'רושה, מבצע הפיגוע הרצחני בחווארה, ועצרו כמה ממשתתפיה. במהלך הפיזור נפלה גופתו של המחבל על הכביש

גורמי ביטחון בישראל אומרים כי חמאס מנסה לנצל את המצב הביטחוני המתוח בשטחי הגדה כדי לעורר הפגנות ושביתות של איגודים מקצועיים שמזוהים עמו כדי לנסות וליצור מצב של כאוס ולהראות שהרש"פ נחלשה ואיבדה את שליטתה הביטחונית בשטח.

גורמים ביטחוניים: חמאס מעודד את הפגנות ושביתות המורים ועורכי הדין בגדה בניסיון להגביר את הכאוס ולערער את יציבות שלטון הרש"פ. pic.twitter.com/4YUgyTNDA0

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) March 12, 2023

חודש רמדאן מתקרב ועל פי ההודעות של מנהיגי חמאס הוא יהיה חודש מלא בפיגועים ובאירועי אלימות בגדה ובמזרח ירושלים, חמאס נחוש לחמם את השטח כדי לעורר אינתיפאדה מזויינת חדשה נגד ישראל ובאותה ההזדמנות גם לערער את שלטון הרש"פ.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)