שלא כמו בישראל, ברוב הדמוקרטיות השופטים בערכאות הרגילות נבחרים בידי ועדות מקצועיות ● ברוב המדינות הפוליטיקאים מובילים את בחירת השופטים בערכאות העליונות או שותפים בה, אבל יש בהן רשויות שלטון שונות הנבחרות בנפרד ולא תלויות זו בזו – ומשתתפות יחד בבחירת השופטים ● אחרי ההפיכה המשטרית, לקואליציה יהיה כוח על השופטים שאין בשום מדינה דמוקרטית
מפקדי צה"ל נדרשים בימים אלו לגל הסרבנות ששוטף את מערך המילואים של הצבא, ושאם יימשך צפוי להשפיע גם על מערך הסדיר. בנאום שנשא בפני בוגרי ובוגרות בה"ד 1, הרמטכ"ל הרצי הלוי התייחס לראשונה בפומבי לשבר הגדול שפוקד את החברה בישראל ומחלחל באופן בלתי נמנע גם לכור ההיתוך של צה"ל. בנאומו קרא הלוי למשרתי המילואים "משני צדי המחלוקת" לשים אותה בצד בזמן שירות המילואים "ולא לערב בה את המדים" על מנת "לשמור על צה״ל אחד".
דברים ברוח דומה נכתבו לאחרונה על ידי מפקד חיל האוויר, האלוף תמיר בר. במכתב ששיגר לטייסי המילואים של החיל, ביקש מהם בר לגלות "מחויבות ואחריות למען לכידות השורות, הרעות ואחוות הלוחמים".
אפשר להבין את הרקע לקריאותיהם של הרמטכ"ל ושל מפקד חיל האוויר. הם נדרשים להתמודד עם איום ברור ומיידי על צה"ל בתוך גבולות הגזרה שכופה עליהם הממלכתיות, לפחות בהגדרתה הצרה. ואולם, כל תפיסה שלפיה יש כאן "מחלוקת", או שהמענה לאיום על "לכידות השורות" יכול להגיע דרך "הרעות ואחוות הלוחמים" מצביעה על אפשרות מדאיגה שמפקדי הצבא אינם מבינים נכוחה את מהות המשבר שאליו הם נדרשים בעת הזו.
כל תפיסה שלפיה יש כאן "מחלוקת", או שהמענה לאיום על "לכידות השורות" יכול להגיע דרך "הרעות ואחוות הלוחמים" מצביעה על אפשרות שמפקדי הצבא אינם מבינים נכוחה את מהות המשבר בעת הזו
כאשר הרמטכ"ל קורא למשרתי המילואים "לשים את המחלוקת בצד" בזמן שירות המילואים, הוא פונה אליהם משל היו שחקנים בשתי קבוצות יריבות בליגה הנקראים לשתף פעולה במשחקי הנבחרת, ולא יריבים מרים משני צדי המתרס של מלחמה ממשית על דמותה ועתידה של מדינת ישראל – מלחמה שאי אפשר פשוט "להניח לה", לא לכמה שבועות, לא לכמה ימים ואפילו לא לכמה שעות.
כאשר מפקד חיל האוויר קורא לשמור על "לכידות השורות, הרעות ואחוות הלוחמים", הוא מתעלם מכך שמשרתי המילואים נקראים לשרת את המדינה בשעה שחלק גדול מהם מרגישים שהשלטון באותה מדינה הכריז עליהם מלחמה, ואילו חלק אחר מהם תומכים במלחמה שהוכרזה על אחיהם לנשק. איך אפשר להיקרא לעמוד "שכם אל שכם" בהגנה על הבית לצד אלו שתומכים בחורבנו? איך אפשר להילחם בשלטון כאזרח ואז להתייצב לשרתו כחייל?
לכן עצם השימוש במושג "מחלוקת" מסמא ומטעה. אין כל מחלוקת בין תומכי דמוקרטיה לבין תומכי דיקטטורה, כשם שאין כל מחלוקת בין תרופה לבין מחלה. הללו נמצאים בהתנגשות חזיתית. אין כאן פירושים שונים של עובדות מוסכמות אשר ניתן ליישב ביניהם באמצעות פולמוס בריא, או השקפות עולם שונות אשר ניתן להגיע בהן לעמק שווה. זה יוכרע לכאן או לכאן, בתבוסה של אחד מהצדדים.
עצם השימוש במושג "מחלוקת" מסמא ומטעה. אין כל מחלוקת בין תומכי דמוקרטיה לבין תומכי דיקטטורה, כשם שאין כל מחלוקת בין תרופה לבין מחלה. הללו נמצאים בהתנגשות חזיתית
יתרה מזאת, מחלוקות אמיתיות תיתכנה אך ורק בדמוקרטיה. בדיקטטורה אין מחלוקות אלא רק אחדות דעים, שהיא "לכידות שורות" מהסוג המסוכן ביותר. הקריאה "לשים את המחלוקת בצד" מהדהדת את ההזדעקות האזרחית הקדושה "לשמור על שלמות העם", אשר נשמעת כל אימת ששבר נורא מאיים לקרוע את החברה הישראלית.
הקריאות הללו מתעלמות מכך ששלמות העם ולכידותו במובנן המהותי תיתכנה רק בדמוקרטיה מלאה ושוויונית – כזו שתוכל להכיל את כל גווני ההשקפות והאידיאולוגיות, ללא אף אחת שקוראת לביטולן של האחרות. דמוקרטיה כזו לא רק שאינה נרתעת ממחלוקות אלא גם מבינה שהיכולת להכיל אותן היא מקור חוסנה האמיתי – האזרחי והצבאי כאחד.
אך כאשר מדובר צה"ל נמסר בתגובה לגל הסרבנות כי "אחדות המטרה חיונית ליכולתו וכשירותו של צה"ל לעמוד במשימותיו", הוא מתעלם מכך שההפיכה המשטרית מפצלת את מערך המילואים סביב עצם השאלה של מהי אותה "אחדות מטרה".
כל מחשבה שלפיה קרע עמוק בחברה הישראלית יכול לדלג מעל צבא העם, שאינו אלא מיקרוקוסמוס של החברה כולה, הוא בגדר הכחשה מסוכנת של המציאות, קונספציה של ממש שהיא-היא האיום האמיתי בעת הזו על "יכולתו של הצבא למלא את משימותיו".
כל מחשבה שלפיה קרע עמוק בחברה הישראלית יכול לדלג מעל צבא העם, שאינו אלא מיקרוקוסמוס של החברה כולה, הוא בגדר הכחשה מסוכנת של המציאות
מדאיג לחשוב שמפקדי צבא העם אינם מבינים זאת, שכן עשוי להיות להם תפקיד מכריע במלחמה על הבית – מלחמה אשר ניטשת בשדה קרב שזר להם, ושדבר בהכשרתם הצבאית הארוכה לא הכשיר אותם לקראתה, אך ייתכן שלא רחוק היום שבו יידרשו לתפוס בה צד, במיוחד אם ישראל תיקלע למשבר חוקתי חסר תקדים.
וביום שבו זה יקרה, אין שום מחלוקת שתוכל להישאר מחוץ לצבא או לפסוח על אף אחד מבין לובשי המדים.
יואב גרובייס הוא פסיכולוג קליני. בעל תואר שלישי מאוניברסיטת בר-אילן. כותב על פוליטיקה וחברה. חי, נושם ומתגורר בתל אביב.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
מאיפה מגיעה השנאה היוקדת של המתנחלים לבג"ץ והרצון הבלתי מתפשר להרוס את הרשות השופטת? ההתנתקות היא כנראה התשובה הנראית על פני השטח לפי רבים וטובים מקרב אנשי הימין המתנחלי.
מאיפה מגיעה השנאה היוקדת של המתנחלים לבג"ץ והרצון הבלתי מתפשר להרוס את הרשות השופטת? ההתנתקות היא כנראה התשובה לפי רבים וטובים מאנשי הימין המתנחלי
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
זו היתה החלטה קשה, החלטה שפגעה בציבור הלאומי דתי ושברה לו את חלום ביאת המשיח (זה לא היה תקדים כי כבר היה פינוי מחבל ימית בשנת 1982). אבל חשוב לזכור, זו הייתה החלטה חוקית, זו הייתה החלטה של הכנסת. זו הייתה החלטה של ממשלת ימין. זו הייתה החלטה במסגרת חוקי המשחק של הדמוקרטיה הישראלית. בג"ץ לא היה אמור לפסול כזו החלטה כי לא נשבר שום חוק של המשחק הדמוקרטי הישראלי.
נכון, היה פה צעד קשה שפגע באנשים אבל הוא נעשה במסגרת החוקים עם הצבעה בכנסת (שביבי הצביע בעדה). כמה שהצעד היה קשה, הוא לא היה רדיקלי מבחינת פגיעה במוסדות המדינה ורשויות השלטון. למעשה, לא הייתה שום פגיעה בשום רשות שלטונית אלא רק בציבור ספציפי וקטן יחסית בחברה הישראלית.
הראייה לכך שלא נשברו חוקי המשחק היא שעברו 18 שנה, ואותו ציבור שהרגיש שהמדינה בגדה בו הגיע לשלטון מלא מלא. זאת אומרת שאף אחד לא עצר אותו והוא השתמש בכל הכלים של הדמוקרטיה על מנת להגיע לשלטון. זאת בניגוד לרצח ראש הממשלה יצחק רבין, שהיה פגיעה אדירה בחוקי המשחק הדמוקרטי ובעקבותיו בנימין נתניהו עלה לראשונה לשלטון, כשהוא נישא על גלי ההסתה והשנאה מרצח רבין.
מה שראשי ציבור המתנחלים והחרדים רוצים הוא לשנות את חוקי המשחק, על מנת שהצד השני לעולם לא יוכל לחזור לשלטון ולא יוכל להילחם כנגד החלטות הממשלה בשום צורה.
מה שראשי ציבור המתנחלים והחרדים רוצים הוא לשנות את חוקי המשחק, על מנת שהצד השני לעולם לא יוכל לחזור לשלטון ולא יוכל להילחם כנגד החלטות הממשלה בשום צורה
ראשי ציבור זה רוצים לקחת את כל משאבי המדינה ולרתום אותם לטובת מפעל ההתנחלויות ומפעל כיבוש ארץ ישראל עד שהמשיח יגיע והגאולה תגיע, ובמקביל, השתלטות של המגזר החרדי על משאבי משרד החינוך ומשאבי השלטון המקומי לטובת הציבור החרדי.
הדרך לעשות זאת עוברת דרך הריסת בית המשפט העליון ובלימה טוטלית של ביקורת שיפוטית על צעדי הממשלה והחקיקה בכנסת.
פה לא מדובר על "מי הזיז את הגבינה שלי" אלא על "מי אכל את הגבינה שלי". אין גבינה יותר, מצדם שהעכבר ימות.
המתנחלים והחרדים יודעים שהרחם החרדי והדתי ינצחו במלחמה על הכרעת הרוב בקרב הציבור היהודי, הם גם יודעים שכל עוד הערבים לא יהיו חלק מהמשחק באופן אמיתי, תמיד ההכרעה תהיה בין היהודים לבין עצמם.
כור ההיתוך הישראלי שהיה בחזונו השטחי של דוד בן גוריון נהפך לקדירה מבעבעת של מרק גופרית מצחין שעולה על גדותיו. במקום ליצור לאום ישראלי חדש, עם חינוך ציבורי חילוני וציוני, זהה לכל האוכלוסייה, נוצרו מערכות חינוך נפרדות שלמעשה שימרו את השונות וההתבדלות והובילו אותנו עד הלום.
פה לא מדובר על "מי הזיז את הגבינה שלי" אלא על "מי אכל את הגבינה שלי". אין גבינה יותר, מצדם שהעכבר ימות. כור ההיתוך הישראלי מחזון בן גוריון הפך לקדירה מבעבעת של מרק גופרית
השחיתות של נתניהו ושל אריה דרעי היא הנפץ שהביאנו למצב המטורף שאנו נמצאים בו בימים אלו. לא נראה סביר שמישהו מהם יפרוש לביתו, ועצוב מכך, לא נראה שעזיבתם תצליח לעצור את כדור השלג של השנאה וההתבדלות בין השבטים.
זכינו לראות בימינו נביא אמיתי כמו בימי בית ראשון. ישעיהו ליבוביץ הוא נביא האמת של העת החדשה בישראל, הנביא של בית שלישי, שניבא את החורבן (שנקווה שלא נגיע אליו).
צדק ליבוביץ שראה עד כמה משחית הכיבוש, שראה עד כמה משחיתה הדת את המדינה וקרא להפרדת הדת מהמדינה.
צדק ליבוביץ' שראה בבן גוריון את אבי הטומאה של השחיתות הפוליטית, שהיה מוכן ללכת עם החרדים והדתיים ולתת להם חינוך נפרד כנגד מפ"ם וחרות.
צדק ליבוביץ' שהזהיר כי יקומו יודונאצים במדינת היהודים. רצה לומר כי הגזענות הטמונה בכל עם חזק כנגד החלש תשתלט גם על העם היהודי היושב בישראל, במיוחד לאחר מלחמת ששת הימים וכיבוש השטחים. השטחים שהביאו על מדינת ישראל את המשיחיות הקנאית ואיתה את השמחה רוטמנים ואת האיתמר בן גבירים של ימינו.
זכינו לראות בימינו נביא אמיתי כמו בימי בית ראשון. ישעיהו ליבוביץ הוא נביא האמת של העת החדשה בישראל, הנביא של בית שלישי, שניבא את החורבן (שנקווה שלא נגיע אליו).
הפתרון היחידי שיציל אותנו מעצמנו לטווח הארוך הוא הפרדת הדת מהמדינה. קיבוע בחוקי יסוד את חוזקה של הרשות השופטת. כינון חוקה על בסיס מגילת העצמאות וחקיקת חוק הגבלת שתי קדנציות לראש ממשלה.
יונתן אורון, בן 43, גר בכפר ורדים בגליל. נשוי ואב לשלושה. בשנים האחרונות עובד כמורה להסטוריה. בעל תואר ראשון במדע המדינה מהאונ' העברית ותואר שני במנהל ציבורי מאונ' תל אביב. כותב וכותב בזמנו הפנוי. לאחרונה כתב ספר פרוזה שמחפש עדיין בית לצאת לאור. אוהב להיות בים ומחכה נואשות שיפתחו השמים לטיסות לחו"ל. חושב שאנו בעיצומה של מלחמה על דמותה של מדינת ישראל בדורות הבאים.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
הרצוג מייצג פשרה שלעולם לא תבוא וגורם לכולם להרגיש שאנחנו "עושים משהוא" – הצרה היא שהוא למעשה "הוא נותן פול גז בניוטרל"… הנשיא גורר את המדינה למשבר חוקתי כי הוא יוצר מצג שווא "שמשהוא קורה" ומונע ממנועי לחץ אחרים לעצור את הטירוף.
הרצוג מייצג פשרה שלעולם לא תבוא וגורם לכולם להרגיש שאנחנו "עושים משהוא" – הצרה היא שהוא למעשה "הוא נותן פול גז בניוטרל"… הנשיא גורר את המדינה למשבר חוקתי כי הוא יוצר מצג שווא "שמשהוא קורה" ומונע ממנועי לחץ אחרים לעצור את הטירוף.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אני מבין את הרמטכ"ל ואני מבין את המפקדים, הם מנסים לעבוד בתוך מסגרת אילוצים צאןד מורכבת. אבל אותי זה רק מרגיז כשהם קוראים להתנהג בממלכתיות בזמן שהממשלה מנסה להעביר חוקים שיהפכו אותנו למדינה שאינה דמוקרטית. אם החוקים האלו יעברו צה"ל יקרוס – ככה פשוט. זו תהיה שבירה מוחלטת של ההסכם בין הממשלה לעם – אי אפשר להכריז מלחמה על העם ולצפות ממנו שיקבל את זה.