IPTV

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לעדכן ערך זה. ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, ומאז העריכה האחרונה של הערך אירעו מאורעות הדורשים את עדכונו.
אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

IPTV (ראשי תיבות של Internet Protocol Television) היא מערכת שנועדה להעביר שירותי טלוויזיה דיגיטליים ללקוחות הרשומים אליה. העברת שירותים אלו מתבצעת באמצעות פרוטוקול IP על בסיס תשתיות פס רחב, קידודי וידאו כגון MPEG-2, ותקני שידור, כגון DVB.

השם IPTV אינו חד משמעי ובדרך כלל מתייחס למערכות שמאפשרות ללקוחות לקבל ולהציג תכנים ב-Streaming Video מעל Multicast או Unicast. לעיתים מבלבלים אותו עם שירותי הטלוויזיה הניתנים בתצורת OTT (ראשי תיבות של המונח: "Over the Top"), שאינם מנוהלים על גבי הרשת.

הטכנולוגיה מושכת אליה את חברות הטלפוניה בעולם לאחר שהללו איבדו את הכנסותיהן בשנים האחרונות לרשת האינטרנט וספקי הכבלים שהחלו לספק שירותי טלפון מבוסס אינטרנט. חברות הטלפון מקוות שבעזרת IPTV הן יוכלו להציע ללקוחות שרותי טלוויזיה ולזכות בנתח שוק חשוב זה. מערכות שמספקות שרותי אינטרנט, טלפוניה וטלוויזיה נקראות מערכות Triple-Play.

טכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יתרונות טכנולוגיית ה IPTV:

  • אין צורך בפריסת רשת ייעודית (מועבר על גבי רשת האינטרנט)
  • אינטראקטיביות (הידודיות) מלאה
  • אפשרות קלה לשתילת פרסומות המבוססות אזור גאוגרפי
  • שירותים מתקדמים כגון: VOD, Time Shifting ועוד.

בשידורי IPTV גופי שידור נוהגים להעביר את החומרים המשודרים אל אתרי ביניים, בהם יש שרתי מחשב ייעודיים אשר מפיצים את השידורים ללקוחות באזור הקרוב אליהם פיזית. כך העומס מתחלק על פני מספר שרתים, והשירות ללקוחות מהיר יותר. שיטת ביזור זאת נקראת CDN (ראשי תיבות של Content Delivery Network).

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל הושק שירות ה-IPTV של סלקום tv ב-2014. מאז החלו מפעילי תוכן נוספים לפעול בתחום ה-IPTV, ובהם פרטנר TV, ו-STINGTV. כשלוש שנים מהשקת שירות ה-IPTV הראשון בישראל, מספר המנויים לכל פלטפורמות ה-IPTV בישראל עמד ב-2017 על כ-201 אלף מנויים.[1][2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]