עמוד ראשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יום שבת, 30 באפריל 2022
כ"ט בניסן ה'תשפ"ב
ברוכים הבאים לוויקיפדיה!
ברוכים הבאים לוויקיפדיה!

הידעת Question mark 3d.png

טביעתה של אה"מ בירקנהד, ציור של תומאס המי
עד 1852 התקיים הכלל "כל אדם לעצמו" במהלך נטישת ספינה טובעת. ואולם טביעתה של הספינה אה"מ בירקנהד בשנה זו הביאה לשינוי בנוהג. כשהחלה הספינה לטבוע, ועליה 643 איש ובהם 20 נשים וילדים, הכריז רב החובל "כל אדם לעצמו", אך הקצין הבכיר שנותר על הסיפון, אלכסנדר סטון, נטל את הפיקוד והורה לאנשים לשמור על הסדר והמשמעת. נעשו פעולות בניסיון לגרום לחרטום הספינה לעלות, ועל סירות ההצלה הועלו תחילה הנשים והילדים. 450 איש טבעו באסון, אך בזכות מעשהו של הקצין ניצלו כל הנשים והילדים. הסלע שלידו טבעה הספינה נקרא מאז "סלע בירקנהד" ועל המצבה שעליו חקוקות המילים, שהפכו מאז למטבע לשון: "Women and children first" ("נשים וילדים תחילה").

פורטלים

P mathematics.svg P physics Bohr model.svg P chemistry blue.svg P art.png
P literature.svg P medicine Colored Flat.svg P SPORT.png P religion world.svg
P treble clef.svg P Economy Colored.svg P La Liberte.png P Israel Flag2.png

פורטל היום

P literature.svg

פורטל הספרות מציג את מכלול הערכים והנושאים הקשורים לספרות על כל צדדיה. הפורטל מציג את התפתחות הספרות בעולם הקלאסי ועד לעת החדשה, מונחים מרכזיים, מחזות ומחזאים, ספרות עברית וישראלית ועוד.

פורטלים אקראיים
(כל הפורטלים | טוען פורטלים...)
P art.png אמנות P physics.svg פיזיקה
P geography1.png גאוגרפיה P chemistry.svg כימיה

Twemoji12 1f5e8.svg הציטוט היומי

כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם - וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא.
אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים - שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת.

Oxygen480-actions-help-hint.svg הטיפ היומי

רבות מהטענות המופיעות בוויקיפדיה מתבססות על מקור כלשהו המצורף בתום המשפט בהערת שוליים. באופן זה, ניתן לגשת אל המקור עליו מבוסס התוכן ולהתעמק בו. אם אין הערת שוליים מצורפת, במקרים רבים הסיבה לכך היא שהערך מתורגם מוויקיפדיה זרה (לרוב ויקיפדיה האנגלית) ובדרך כלל ניתן יהיה למצוא את המקור למידע שם.

Sciences de la terre.svg חדשות ואקטואליה

האנטר ארמסטרונג

נפטרו לאחרונה: קנה טנקה, דב פולק, אורין האץ', מיכאל דרוקס

מגפת הקורונה 

מגפת הקורונה בישראל - גרף הדבקות בגל הרביעי
ובגל החמישי

לפי שיטת "ממוצע נע 7" (הסברים והערות בגרף המלא)


מגפת הקורונה לפי מדינות
מדינה מקרי הדבקה
מצטבר
מקרי מוות
מצטבר
במצב קשה
נכון להיום
האומות המאוחדותהאומות המאוחדות כלל העולם 512,678,524 6,258,322 41,351
האיחוד האירופיהאיחוד האירופי האיחוד האירופי135,250,6291,071,8176,465
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית82,988,4871,020,2781,558
הודוהודו הודו43,072,486523,753698
ברזילברזיל ברזיל30,433,042663,4108,318
ישראלישראל ישראל4,074,11910,695188

Neopaganism symbol.svg ערך מומלץ

דוגמת כרטיס אישי שהונפק למשתתפי ניסוי "עומר 2" על ידי חיל הרפואה

הניסוי בחיסון נגד גחלת (אנתרקס) בצה"ל, שם קוד: עומר 2, או: ניסוי האנתרקס, היה ניסוי בבני אדם שערכו משרד הביטחון, חיל הרפואה והמכון הישראלי למחקר מדעי הביולוגיה, הכימיה והסביבה ("המכון הביולוגי"), בין השנים 19982006, במטרה לבדוק את יעילותו, רעילותו ובטיחותו של תרכיב חיסון שפותח בישראל נגד חיידק הגחלת, לשימוש באוכלוסייה הכללית בישראל. הניסוי, אשר סווג כסודי, נעשה בגופם של 716 חיילים בשירות חובה שהתנדבו לשמש כנסיינים, וגרם לחלקם תופעות לוואי ומחלות כרוניות.

את דבר קיומו של הניסוי חשף במאי 2007 העיתונאי עמרי אסנהיים, בתוכנית התחקירים "עובדה" של ערוץ 2. זאת, לאחר שחיילים ששוחררו בינתיים משירות, התלוננו על בעיות רפואיות שהתגלו אצלם בעקבות הניסוי, ועל התנערות הצבא ומערכת הבריאות מאחריותם כלפיהם. החשיפה גררה תגובות חריפות במערכת הפוליטית, וחברי הכנסת דרשו לקיים דיון דחוף של ועדת חוץ וביטחון. כתבה נוספת של "עובדה" שודרה בדצמבר 2008, אחרי שבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ) התיר לפרסם את מסמכי הניסוי. החשיפה זיכתה את אסנהיים בפרס סוקולוב לשנת 2009 לתחקיר עיתונאי מצטיין בתקשורת האלקטרונית.

ועדת בדיקה שהוקמה מטעם ההסתדרות הרפואית בישראל, קבעה שלניסוי לא הייתה הצדקה מדעית, הוא לווה בכשלים ובליקויים, והמתנדבים גויסו בניגוד לכללי האתיקה של ניסויים בבני אדם. הוועדה לא הצליחה לאתר החלטה מתועדת רשמית על פיתוח החיסון, מלבד עדויות בעל-פה. בעקבות המלצת הוועדה, גיבשו חיל הרפואה ומשרד הבריאות הסדר שהכפיף ניסויים רפואיים בחיילים לפיקוח ובקרה של משרד הבריאות. ב-1 בנובמבר 2007 הוגשו לבג"ץ שתי עתירות נגד ניסויים רפואיים בחיילי צה"ל, בדרישה להקים ועדת בדיקה חיצונית: עתירה אחת מטעם עמותת רופאים לזכויות אדם (רל"א), ושנייה ביוזמת קבוצת חיילים שהשתתפו בניסוי. עמותת רל"א צירפה לעתירתה חוות דעת, לפיה תהליך ההסכמה מדעת שקדם לניסוי, נעשה שלא כדין.

Twemoji2 1f4f7.svg תמונת היום

בסי קולמן
בֶּסי קולמן (1892–1926) הייתה טייסת אינדיאנית-אפרו-אמריקאית. קולמן הייתה האישה השחורה הראשונה והאישה האינדיאנית הראשונה שהחזיקה ברישיון טיס, והאדם השחור והאינדיאני הראשון בהחזקת רישיון טיס בינלאומי. היא נהרגה בהתרסקות מטוס בגיל 34.

Twemoji2 1f5d3.svg היום בהיסטוריה

השבעת וושינגטון

Israeli blue Star of David.svg אירועים בלוח העברי

קבר רחל המשוררת בדגניה

Good Quality Articles Medal.svg ערך מומלץ

דוגמת כרטיס אישי שהונפק למשתתפי ניסוי "עומר 2" על ידי חיל הרפואה

הניסוי בחיסון נגד גחלת (אנתרקס) בצה"ל, שם קוד: עומר 2, או: ניסוי האנתרקס, היה ניסוי בבני אדם שערכו משרד הביטחון, חיל הרפואה והמכון הישראלי למחקר מדעי הביולוגיה, הכימיה והסביבה ("המכון הביולוגי"), בין השנים 19982006, במטרה לבדוק את יעילותו, רעילותו ובטיחותו של תרכיב חיסון שפותח בישראל נגד חיידק הגחלת, לשימוש באוכלוסייה הכללית בישראל. הניסוי, אשר סווג כסודי, נעשה בגופם של 716 חיילים בשירות חובה שהתנדבו לשמש כנסיינים, וגרם לחלקם תופעות לוואי ומחלות כרוניות.

את דבר קיומו של הניסוי חשף במאי 2007 העיתונאי עמרי אסנהיים, בתוכנית התחקירים "עובדה" של ערוץ 2. זאת, לאחר שחיילים ששוחררו בינתיים משירות, התלוננו על בעיות רפואיות שהתגלו אצלם בעקבות הניסוי, ועל התנערות הצבא ומערכת הבריאות מאחריותם כלפיהם. החשיפה גררה תגובות חריפות במערכת הפוליטית, וחברי הכנסת דרשו לקיים דיון דחוף של ועדת חוץ וביטחון. כתבה נוספת של "עובדה" שודרה בדצמבר 2008, אחרי שבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ) התיר לפרסם את מסמכי הניסוי. החשיפה זיכתה את אסנהיים בפרס סוקולוב לשנת 2009 לתחקיר עיתונאי מצטיין בתקשורת האלקטרונית.

ועדת בדיקה שהוקמה מטעם ההסתדרות הרפואית בישראל, קבעה שלניסוי לא הייתה הצדקה מדעית, הוא לווה בכשלים ובליקויים, והמתנדבים גויסו בניגוד לכללי האתיקה של ניסויים בבני אדם. הוועדה לא הצליחה לאתר החלטה מתועדת רשמית על פיתוח החיסון, מלבד עדויות בעל-פה. בעקבות המלצת הוועדה, גיבשו חיל הרפואה ומשרד הבריאות הסדר שהכפיף ניסויים רפואיים בחיילים לפיקוח ובקרה של משרד הבריאות. ב-1 בנובמבר 2007 הוגשו לבג"ץ שתי עתירות נגד ניסויים רפואיים בחיילי צה"ל, בדרישה להקים ועדת בדיקה חיצונית: עתירה אחת מטעם עמותת רופאים לזכויות אדם (רל"א), ושנייה ביוזמת קבוצת חיילים שהשתתפו בניסוי. עמותת רל"א צירפה לעתירתה חוות דעת, לפיה תהליך ההסכמה מדעת שקדם לניסוי, נעשה שלא כדין.

P mathematics.svg P physics Bohr model.svg P chemistry blue.svg P art.png
P literature.svg P medicine Colored Flat.svg P SPORT.png P religion world.svg
P treble clef.svg P Economy Colored.svg P La Liberte.png P Israel Flag2.png

פורטל היום

P literature.svg

פורטל הספרות מציג את מכלול הערכים והנושאים הקשורים לספרות על כל צדדיה. הפורטל מציג את התפתחות הספרות בעולם הקלאסי ועד לעת החדשה, מונחים מרכזיים, מחזות ומחזאים, ספרות עברית וישראלית ועוד.

פורטלים אקראיים
(כל הפורטלים | טוען פורטלים...)
P art.png אמנות P physics.svg פיזיקה
P geography1.png גאוגרפיה P chemistry.svg כימיה

Twemoji12 1f5e8.svg הציטוט היומי

כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם - וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא.
אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים - שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת.

Icons8 flat multiple cameras.svg תמונת היום

בסי קולמן
בֶּסי קולמן (1892–1926) הייתה טייסת אינדיאנית-אפרו-אמריקאית. קולמן הייתה האישה השחורה הראשונה והאישה האינדיאנית הראשונה שהחזיקה ברישיון טיס, והאדם השחור והאינדיאני הראשון בהחזקת רישיון טיס בינלאומי. היא נהרגה בהתרסקות מטוס בגיל 34.

Emojione 1F4A1.svg הטיפ היומי

רבות מהטענות המופיעות בוויקיפדיה מתבססות על מקור כלשהו המצורף בתום המשפט בהערת שוליים. באופן זה, ניתן לגשת אל המקור עליו מבוסס התוכן ולהתעמק בו. אם אין הערת שוליים מצורפת, במקרים רבים הסיבה לכך היא שהערך מתורגם מוויקיפדיה זרה (לרוב ויקיפדיה האנגלית) ובדרך כלל ניתן יהיה למצוא את המקור למידע שם.

הידעת Question mark grey.svg

טביעתה של אה"מ בירקנהד, ציור של תומאס המי
עד 1852 התקיים הכלל "כל אדם לעצמו" במהלך נטישת ספינה טובעת. ואולם טביעתה של הספינה אה"מ בירקנהד בשנה זו הביאה לשינוי בנוהג. כשהחלה הספינה לטבוע, ועליה 643 איש ובהם 20 נשים וילדים, הכריז רב החובל "כל אדם לעצמו", אך הקצין הבכיר שנותר על הסיפון, אלכסנדר סטון, נטל את הפיקוד והורה לאנשים לשמור על הסדר והמשמעת. נעשו פעולות בניסיון לגרום לחרטום הספינה לעלות, ועל סירות ההצלה הועלו תחילה הנשים והילדים. 450 איש טבעו באסון, אך בזכות מעשהו של הקצין ניצלו כל הנשים והילדים. הסלע שלידו טבעה הספינה נקרא מאז "סלע בירקנהד" ועל המצבה שעליו חקוקות המילים, שהפכו מאז למטבע לשון: "Women and children first" ("נשים וילדים תחילה").

Twemoji12 1f5d3.svg היום בהיסטוריה

השבעת וושינגטון

Israeli blue Star of David.svg אירועים בלוח העברי

קבר רחל המשוררת בדגניה

Sciences de la terre.svg חדשות ואקטואליה

האנטר ארמסטרונג

נפטרו לאחרונה: קנה טנקה, דב פולק, אורין האץ', מיכאל דרוקס

מגפת הקורונה 

מגפת הקורונה בישראל - גרף הדבקות בגל הרביעי
ובגל החמישי

לפי שיטת "ממוצע נע 7" (הסברים והערות בגרף המלא)


מגפת הקורונה לפי מדינות
מדינה מקרי הדבקה
מצטבר
מקרי מוות
מצטבר
במצב קשה
נכון להיום
האומות המאוחדותהאומות המאוחדות כלל העולם 512,678,524 6,258,322 41,351
האיחוד האירופיהאיחוד האירופי האיחוד האירופי135,250,6291,071,8176,465
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית82,988,4871,020,2781,558
הודוהודו הודו43,072,486523,753698
ברזילברזיל ברזיל30,433,042663,4108,318
ישראלישראל ישראל4,074,11910,695188

ויקיפדיה מופעלת על ידי קרן ויקימדיה, המפעילה מספר מיזמים רב־לשוניים וחופשיים נוספים:מיזמי ויקימדיה נוספים:

?????????????????????????????????????????????????????????????? ??????????????????Wikimedia logo family hewiki.svg

Welcome to the Hebrew Wikipedia. For assistance in other languages, please see the embassy.