עמוד ראשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מומלץ
ערך מומלץ
טיל גבריאל נורה ממערכת הטילים הראשונה שהורכבה על ידי התעשייה האווירית באח"י חיפה (סער 2), 7 באפריל 1969.

ספינות סער הוא שם כולל לתוכנית בניין הכוח הימי של חיל הים הישראלי שראשיתה בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 ונמשכה עד תחילת המאה ה-21. תוכנית זו הביאה לניצחונו של החיל במלחמת יום הכיפורים ולחיזוק עוצמתו. מטרת התוכנית הייתה יצירת כוח ימי שיאפשר יוזמה התקפית בזירה הימית, ולא יסתפק בהגנת החוף.

עקרונות התוכנית היו: ריכוז מאמץ לתחום לוחמת השטח להפעלה ביזמה התקפית לצורך לחימה בזירה הקרובה; בחירת הנשק הקטלני העיקרי – הטיל גבריאל שטווחו ארוך מטווח תותחי המשחתות מסדרת סקורי של חיל הים המצרי; בניית יחידות לחימה קטנות אך בכמות גדולה ועם מהירות קבועה גבוהה שתאפשר היערכות בעדיפות כמותית במקום ובזמן הנדרש; מהירות מרבית עדיפה על כלי האויב כדי להכתיב את הקרב. נכונות התפיסה הוכחה מבצעית במלחמת יום הכיפורים.

לחיל הים לא היה אז ציוד לחימה יעיל. הושם דגש במימוש על הצטיידות מהירה. נבחר גוף כלי שיט מוכח והוזמנה סדרת ייצור תוך ויתור על שלב אבטיפוס. גם הסדרה השנייה הוזמנה בחו"ל. הכוונה למעבר לבניה בישראל התממשה בסדרה השלישית. רכישה וזיווד החימוש והציוד המתקדם נעשו תוך כדי המשך פיתוחם. כבר בתחילת יישום התוכנית התרחשה הצטיידות ציי ערב בספינות אוסה וקומאר נושאות טילי סטיקס ארוכי טווח. אלו נעשו למטרות המועדפות ונוצר פער טווחים לטובת האויב. הבחירה הייתה להצטיידות בטילי גבריאל על אף הטווח הקצר, מענה נמצא בפיתוח אמצעי התגוננות ותורת לחימה מתוחכמת.

במסגרת סדרת ספינות הסער פותחו ונבנו ספינות טילים מדגמי סער 1, סער 2, סער 3, סער 4 וסער 4.5 וכן קורבטת טילים עם מנחת למסוק מדגם סער 5, שאינה נחשבת לחלק מן הסדרה מאחר שעקרונות הפעלתה ופיתוחה שונים. שייטת ספינות הטילים הוקמה כיחידה האורגנית לקליטת הספינות ולתפעולן המבצעי.

הידעת?
הידעת?
ברקים
כמאה ברקים בממוצע פוגעים בפני כדור הארץ מדי שנייה. המתח החשמלי שנוצר בין תחתית הענן לבין הקרקע נע בין 20 ל-100 מיליון וולט והזרם החשמלי של מכת ברק בודדת יכול להגיע ל-10,000 אמפר, ולכן פגיעת ברק באדם יכולה להיות קטלנית. רוי סאליבן מארצות הברית ספג בחייו שבע פגיעות ברק ונותר בחיים ובכך הוא מחזיק בשיא גינס. סאליבן מת ב-1983 בגיל 71 כתוצאה מפציעת ירי במהלך מה שנראה כניסיון התאבדות עקב אהבה נכזבת.
היום בהיסטוריה
היום בהיסטוריה
תצלום המלך חוסיין
אירועים בלוח העברי
אירועים בלוח העברי
הרב חיים יעקב גולדוויכט
חדשות ואקטואליה
חדשות ואקטואליה
עידית לבבי גבאי

נפטרו לאחרונה: רוני הלסטרום, ג'ורג' קראם, יצחק ברטלר, אבו אבראהים אל-האשמי, יקותיאל גרין, כריסטוס סרצטאקיס

מדליות במשחקי החורף האולימפיים בייג'ינג (2022)
מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
סך הכל 19 מדינות21212163
1 שוודיהשוודיה שוודיה3003
2 הוועד האולימפי הרוסיהוועד האולימפי הרוסי הוועד האולימפי הרוסי2327
3 הולנדהולנד הולנד2215
מגפת הקורונה 

מגפת הקורונה בישראל - גרף הדבקות בגל הרביעי
ובגל החמישי

לפי שיטת "ממוצע נע 7" (הסברים והערות בגרף המלא)


מגפת הקורונה לפי מדינות
מדינה מקרי הדבקה
מצטבר
מקרי מוות
מצטבר
במצב קשה
נכון להיום
האומות המאוחדותהאומות המאוחדות כלל העולם 397,639,643 5,765,258 90,841
האיחוד האירופיהאיחוד האירופי האיחוד האירופי93,252,656966,32015,175
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית78,145,843926,89019,938
הודוהודו הודו42,334,521504,0788,944
ברזילברזיל ברזיל26,599,593632,6218,318
ישראלישראל ישראל3,240,4969,2081,224
ברוכים הבאים לוויקיפדיה!

ויקיפדיה היא מיזם רב־לשוני לחיבור אנציקלופדיה שיתופית, חופשית ומהימנה, שכולם יכולים לערוך. כעת יש בוויקיפדיה העברית 310,805 ערכים.

P mathematics.svg מתמטיקה P physics.svg פיזיקה P chemistry.svg כימיה
P space.png מדעי החלל P technology.png טכנולוגיה P biology.svg ביולוגיה
P medicine.svg רפואה P geography1.png גאוגרפיה P Society.png מדעי החברה
P Economy.png כלכלה P parthenon.svg מדע המדינה P La Liberte.png היסטוריה
P religion world.svg דת P judaism.svg יהדות P Israel Flag2.png ישראל
P treble clef.svg מוזיקה P literature.svg ספרות P vip.svg אישים
P SPORT.png ספורט P art.png אמנות P countries.png מדינות העולם
פורטל היום

P Food.png

פורטל המזון הוא שער למבחר ערכים בנושאי המזון, כגון ערכים אודות מאכלים שונים, ערכים לגבי חברות מזון וערכים לגבי מטבחים ממגוון תרבויות ועמים.

פורטלים אקראיים
(כל הפורטלים | טוען פורטלים...)
P art.png אמנות P physics.svg פיזיקה
P geography1.png גאוגרפיה P chemistry.svg כימיה
ציטוט יומי
ציטוט יומי

חובתי לספר מה שמספרים, אך לא מחובתי כלל וכלל להאמין בזה.

הרודוטוס, "אבי ההיסטוריה" בספרו היסטוריות, שנחשב לספר ההיסטוריה הראשון בעולם המערבי - ספר שביעי, סעיף 152


ברוכים הבאים לוויקיפדיה!

ויקיפדיה היא מיזם רב־לשוני לחיבור אנציקלופדיה שיתופית, חופשית ומהימנה, שכולם יכולים לערוך. כעת יש בוויקיפדיה העברית 310,805 ערכים.

ערך מומלץ
ערך מומלץ
טיל גבריאל נורה ממערכת הטילים הראשונה שהורכבה על ידי התעשייה האווירית באח"י חיפה (סער 2), 7 באפריל 1969.

ספינות סער הוא שם כולל לתוכנית בניין הכוח הימי של חיל הים הישראלי שראשיתה בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 ונמשכה עד תחילת המאה ה-21. תוכנית זו הביאה לניצחונו של החיל במלחמת יום הכיפורים ולחיזוק עוצמתו. מטרת התוכנית הייתה יצירת כוח ימי שיאפשר יוזמה התקפית בזירה הימית, ולא יסתפק בהגנת החוף.

עקרונות התוכנית היו: ריכוז מאמץ לתחום לוחמת השטח להפעלה ביזמה התקפית לצורך לחימה בזירה הקרובה; בחירת הנשק הקטלני העיקרי – הטיל גבריאל שטווחו ארוך מטווח תותחי המשחתות מסדרת סקורי של חיל הים המצרי; בניית יחידות לחימה קטנות אך בכמות גדולה ועם מהירות קבועה גבוהה שתאפשר היערכות בעדיפות כמותית במקום ובזמן הנדרש; מהירות מרבית עדיפה על כלי האויב כדי להכתיב את הקרב. נכונות התפיסה הוכחה מבצעית במלחמת יום הכיפורים.

לחיל הים לא היה אז ציוד לחימה יעיל. הושם דגש במימוש על הצטיידות מהירה. נבחר גוף כלי שיט מוכח והוזמנה סדרת ייצור תוך ויתור על שלב אבטיפוס. גם הסדרה השנייה הוזמנה בחו"ל. הכוונה למעבר לבניה בישראל התממשה בסדרה השלישית. רכישה וזיווד החימוש והציוד המתקדם נעשו תוך כדי המשך פיתוחם. כבר בתחילת יישום התוכנית התרחשה הצטיידות ציי ערב בספינות אוסה וקומאר נושאות טילי סטיקס ארוכי טווח. אלו נעשו למטרות המועדפות ונוצר פער טווחים לטובת האויב. הבחירה הייתה להצטיידות בטילי גבריאל על אף הטווח הקצר, מענה נמצא בפיתוח אמצעי התגוננות ותורת לחימה מתוחכמת.

במסגרת סדרת ספינות הסער פותחו ונבנו ספינות טילים מדגמי סער 1, סער 2, סער 3, סער 4 וסער 4.5 וכן קורבטת טילים עם מנחת למסוק מדגם סער 5, שאינה נחשבת לחלק מן הסדרה מאחר שעקרונות הפעלתה ופיתוחה שונים. שייטת ספינות הטילים הוקמה כיחידה האורגנית לקליטת הספינות ולתפעולן המבצעי.

הידעת?
הידעת?
ברקים
כמאה ברקים בממוצע פוגעים בפני כדור הארץ מדי שנייה. המתח החשמלי שנוצר בין תחתית הענן לבין הקרקע נע בין 20 ל-100 מיליון וולט והזרם החשמלי של מכת ברק בודדת יכול להגיע ל-10,000 אמפר, ולכן פגיעת ברק באדם יכולה להיות קטלנית. רוי סאליבן מארצות הברית ספג בחייו שבע פגיעות ברק ונותר בחיים ובכך הוא מחזיק בשיא גינס. סאליבן מת ב-1983 בגיל 71 כתוצאה מפציעת ירי במהלך מה שנראה כניסיון התאבדות עקב אהבה נכזבת.
היום בהיסטוריה
היום בהיסטוריה
תצלום המלך חוסיין
אירועים בלוח העברי
אירועים בלוח העברי
הרב חיים יעקב גולדוויכט
חדשות ואקטואליה
חדשות ואקטואליה
עידית לבבי גבאי

נפטרו לאחרונה: רוני הלסטרום, ג'ורג' קראם, יצחק ברטלר, אבו אבראהים אל-האשמי, יקותיאל גרין, כריסטוס סרצטאקיס

מדליות במשחקי החורף האולימפיים בייג'ינג (2022)
מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
סך הכל 19 מדינות21212163
1 שוודיהשוודיה שוודיה3003
2 הוועד האולימפי הרוסיהוועד האולימפי הרוסי הוועד האולימפי הרוסי2327
3 הולנדהולנד הולנד2215
מגפת הקורונה 

מגפת הקורונה בישראל - גרף הדבקות בגל הרביעי
ובגל החמישי

לפי שיטת "ממוצע נע 7" (הסברים והערות בגרף המלא)


מגפת הקורונה לפי מדינות
מדינה מקרי הדבקה
מצטבר
מקרי מוות
מצטבר
במצב קשה
נכון להיום
האומות המאוחדותהאומות המאוחדות כלל העולם 397,639,643 5,765,258 90,841
האיחוד האירופיהאיחוד האירופי האיחוד האירופי93,252,656966,32015,175
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית78,145,843926,89019,938
הודוהודו הודו42,334,521504,0788,944
ברזילברזיל ברזיל26,599,593632,6218,318
ישראלישראל ישראל3,240,4969,2081,224
ציטוט יומי
ציטוט יומי

חובתי לספר מה שמספרים, אך לא מחובתי כלל וכלל להאמין בזה.

הרודוטוס, "אבי ההיסטוריה" בספרו היסטוריות, שנחשב לספר ההיסטוריה הראשון בעולם המערבי - ספר שביעי, סעיף 152


P mathematics.svg מתמטיקה P physics.svg פיזיקה P chemistry.svg כימיה
P space.png מדעי החלל P technology.png טכנולוגיה P biology.svg ביולוגיה
P medicine.svg רפואה P geography1.png גאוגרפיה P Society.png מדעי החברה
P Economy.png כלכלה P parthenon.svg מדע המדינה P La Liberte.png היסטוריה
P religion world.svg דת P judaism.svg יהדות P Israel Flag2.png ישראל
P treble clef.svg מוזיקה P literature.svg ספרות P vip.svg אישים
P SPORT.png ספורט P art.png אמנות P countries.png מדינות העולם
פורטל היום

P Food.png

פורטל המזון הוא שער למבחר ערכים בנושאי המזון, כגון ערכים אודות מאכלים שונים, ערכים לגבי חברות מזון וערכים לגבי מטבחים ממגוון תרבויות ועמים.

פורטלים אקראיים
(כל הפורטלים | טוען פורטלים...)
P art.png אמנות P physics.svg פיזיקה
P geography1.png גאוגרפיה P chemistry.svg כימיה
מיזמי ויקימדיה אחרים
מיזמי ויקימדיה אחרים

Welcome to the Hebrew Wikipedia. For assistance in other languages, please see the embassy.