קסנופון
ערך זה עוסק בהיסטוריון. אם התכוונתם לסופר יווני בן המאה השנייה, ראו  | |
| לידה |
428 לפנה"ס אתונה העתיקה |
|---|---|
| פטירה |
354 לפנה"ס (בגיל 74 בערך) קורינתוס, יוון  |
| עיסוק |
היסטוריון, פילוסוף, שכיר חרב, איש צבא |
| צאצאים |
גרילוס |
| מדינה |
אתונה העתיקה |
| לאום | יווני |
| שפות היצירה | יוונית עתיקה |
| הושפע מ | סוקרטס |
  | |
קסנופון בן גרילוס (ביוונית: Ξενοφών, בלטינית: Xenophon) (לערך 428 לפנה"ס[דרוש מקור] – 354 לפנה"ס) היה היסטוריון, מצביא ופילוסוף אתונאי.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
קסנופון נולד למשפחה מהמעמד הגבוה, קיבל חינוך מצוין, בין היתר נמנה עם חוג תלמידיו של סוקרטס. כנגד המלצת סוקרטס, הוא הצטרף אל צבא שכירים של כורש הצעיר, שניסה להדיח את אחיו ארתחששתא השני מכס המלכות. המרידה הסתיימה במפלתו של כורש הצעיר שנהרג בשנת 401 לפנה"ס בקרב קונקסה (אנ'). צבא השכירים הגדול, שמנה למעלה מ-10 אלף לוחמים, פנה למערב תחת פיקודו של קסנופון וקצינים נוספים. קסנופון תיאר את סיפור המסע בחיבורו "אנבסיס".
עם חזרתו לאתונה בשנת 399 לפנה"ס, הוגלה בגלל פעילות מדינית שנגדה את הדמוקרטיה. בשנת 396 לפנה"ס התגייס לצבאו של המלך אגסילאוס, בעת מלחמת ספרטה - פרס. פרוץ המלחמה הקורינתית מנעה את המשך הפעילות של הצבא הספרטני על אדמת פרס. יחד עם המלך שב ליוון והשתתף בקרב קורונאה בשנת 394 לפנה"ס. אגסילאוס הפך לפטרונו ובזכותו זכה קסנפון לאחוזה בסקילוס (אנ'). בשנת 386 לפנה"ס האישומים נגדו בוטלו באופן רשמי על סמך מסמכי "שלום המלך" (שלום אנטלקידס). הוא העדיף שלא לחזור ושני בניו התחנכו בספרטה. בשנת 371 לפנה"ס, בעקבות קרב לאוקטרה, עזב קסנופון לקורינתוס.
כתלמיד של סוקרטס, נהג קסנופון לרשום את שיעוריו. לפי דיוגנס לארטיוס בסביבות שנת 430 היו ידועות ליוונים שיטות ראשונות לקצרנות ביוונית. יש טענות שנויות במחלוקת[1] כי בעזרת שיטת קצרנות שהמציא או שיכלל, קסנופון רשם את דברי סוקרטס ואת מחשבותיו בנוגע לסוקרטס ותורתו.
יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבודות היסטוריות וביוגרפיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנבסיס – מתאר את מסעם של עשרת אלפים שכירי חרב יוונים, רובם הופליטים ופלטסטים באסיה הקטנה במהלך מרד כורש הצעיר באחיו ארתחששתא השני מלך פרס. תחילה הוא פרסם את החיבור בשם בדוי: תמיסטוגנס מסירקוסאי. היצירה בשלמותה פורסמה אחרי המסע תחת שמו המקורי.
- אגסילאוס – על חיי אגסילאוס השני מלך ספרטה
- הלניקה – המשך לחיבור "תולדות המלחמה הפלופונסית" של תוקידידס, שמת בטרם הספיק להשלים את חיבורו. החיבור התמקד באירועי שהתרחשו בין 441 לפנה"ס ל-362 לפנה"ס, כיבוש אתונה, שלטון "שלושים הטיראנים", שיקום הדמוקרטיה (404 לפנה"ס) ותקופת ההגמוניה הספרטנית.
- חינוכו של כורש (אנ') (ביוונית: Κύρου παιδεία, בלטינית: Cyropaedia)
עבודות ודיאלוגים סוקרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זכרונות (Ἀπομνημονεύματα) (אנ')
- המשתה (Συμπόσιον) (אנ')
- ההגנה של סוקרטס (אנ') ("אפולוגיה")
- על ניהול משק הבית
- היירון (Ἱέρων) (אנ') - דיאלוג
מסות קצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- היפרכיקוס (Ἱππαρχικός) (אנ') – אחד משני חיבורים על טיפול בסוסים. נקרא גם "מפקד הפרשים".
- על ציד עם כלבים (Cynegeticus, Κυνηγετικός) (אנ')
- דרכים ואמצעים (Πόροι ἢ περὶ Προσόδων) (אנ')
- מדינת הספרטנים (Λακεδαιμονίων Πολιτεία) (אנ') – בזמן שהותו בספרטה כתב קסנופון ספר על מדיניות ספרטה.
- על טיפול בסוסים (Περὶ ἱππικῆς) (אנ')
כמו כן, חיבר קסנופון כמה ספרי הדרכה צבאיים וספרי הגות, בעיקר על מורו סוקרטס.
תרגומי כתביו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זכרונות. תרגם מיוונית בצירוף מבוא והערות א' סימון. ירושלים, הוצאת מאגנס, תש"ך.
- כּסינופון, אנאבאסיס (מסע הרבבה). תרגם מיוונית והוסיף הערות א"א הלוי. הקדים מבוא אלכסנדר פוקס. ירושלים, מוסד ביאליק, תשכ"ט.
- דיאלוגים סוקרטיים. ערך ותרגם גבריאל דנציג. ירושלים, הוצאת שלם, 2002.
- מדינת הספרטנים. תרגמה מיוונית והוסיפה מבוא ופירוש דבורה גילולה. ירושלים, הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשע"א.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מדינת הספרטנים. תרגמה מיוונית והוסיפה מבוא ופירוש דבורה גילולה. ירושלים, הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשע"א, עמודים 24–27.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציטוטים בוויקיציטוט: 
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: - William W. Baker An Apologetic for Xenophon's Memorabilia Classical Journal Vol. 2,Feb.1917,p.293-309
- קסנופון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי קסנופון בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ William Baker