אַתָּה יָכוֹל לַעֲלוֹת עַל הַר גָּבוֹהַּ,
וּלְהִתְפַּלֵּל צָפוּף עִם מֵאָה אֶלֶף אִישׁ.
לָאַזְהָרוֹת אֵינְךָ חַיָּב לִשְׁמֹעַ,
מִישֶׁהוּ כְּבָר יֹאמַר עָלֶיךָ קַדִּישׁ.

אַתָּה יָכוֹל לַעֲלוֹת עַל הַר גָּבוֹהַּ,
וּלְהִתְפַּלֵּל צָפוּף עִם מֵאָה אֶלֶף אִישׁ.
לָאַזְהָרוֹת אֵינְךָ חַיָּב לִשְׁמֹעַ,
מִישֶׁהוּ כְּבָר יֹאמַר עָלֶיךָ קַדִּישׁ

אֶת דַּוְשַׁת הַגַּז אַתָּה יָכוֹל לִסְחֹט
וּבְכִפּוּר שִׁכּוֹר, לְהִכָּנֵס בְּאֵיזֶה קִיר.
רַק אֶל תִּדְרֹס אַף יֶלֶד אוֹ פָּעוֹט,
בְּבַקָּשָׁה, שָׁלֵם לְבַד אֶת הַמְּחִיר.

לְכָל אֶחָד יֵשׁ זְכוּת לִחְיוֹת,
בְּצוּרָה לֹא תָּמִיד מֻשְׁלֶמֶת.
לְכָל אֶחָד יֵשׁ זְכוּת לָמוּת,
בְּדֶרֶךְ מְטֻמְטֶמֶת.

אִם אַתָּה לֹא אוֹהֵב שְׁכוּנוֹת דֵּי קְשׁוּחוֹת
וְלֹא מֵכִיל אַלִּימוּת בְּאֹפֶן חִיּוּבִי.
עִיר מְעֹרֶבֶת לֹא מְתֻקְצֶבֶת, תַּתְאִים לְךָ פָּחוֹת
וְגַם לֹא מְגוּרִים בְּיִשּׁוּב עַרְבִי

לְכָל אֶחָד יֵשׁ זְכוּת לִחְיוֹת,
בְּלִי אִשּׁוּר וּבְלִי חוֹתֶמֶת.
לְכָל אֶחָד יֵשׁ זְכוּת לָמוּת,
גַּם בְּדֶרֶךְ מְטֻמְטֶמֶת.

אִם הַמֶּמְשָׁלָה מַסְתִּירָה מֵידָע,
אֲבָל קָרָאתָ בְּפֶיְסְבּוּק מַאֲמָר.
לָכֵן אַתָּה לֹא זוֹרֵם עִם הַמַּדָּע
וּמַאֲמִין שֶׁלְּהִתְחַסֵּן זֶה מְיֻתָּר.

אֶת דַּוְשַׁת הַגַּז אַתָּה יָכוֹל לִסְחֹט
וּבְכִפּוּר שִׁכּוֹר, לְהִכָּנֵס בְּאֵיזֶה קִיר.
רַק אֶל תִּדְרֹס אַף יֶלֶד אוֹ פָּעוֹט,
בְּבַקָּשָׁה, שָׁלֵם לְבַד אֶת הַמְּחִיר

יֵשׁ לְךָ מִטָּה וּזְכוּת מְלֵאָה לָמוּת,
מְחֻבָּר וּמֻנְשָׁם בְּצוּרָה מֻשְׁלֶמֶת.
תַּגִּיד שֶׁאֵין מַגֵּפָה וְזוֹ פָּשׁוּט טָעוּת,
אַךְ הָאֵבוֹלוּצְיָה אֶת עֵינֶיךָ לָעַד עוֹצֶמֶת.

פזמונאי, מעבד טקסטים, מלחין ומפיק אמנותי ישראלי. עבד ויצר עם אמנים כמו רמי קלינשטיין, ירמי קפלן, קורין אלאל ,להקת מטרופולין, דנה אינטרנשיונל, מירי מסיקה, שרית חדד, נועה קירל ועוד…מפרסם בפייסבוק טקסטים פוליטיים, מתגורר בחיפה, הומו (צילום: שרי דובא)

ההתרגשות. ארון הקודש נפתח. הרחש של הסטת הווילון. ספרי התורה מוצאים ומתחילים בסדר ההקפות. התורה שמסמלת ידע וערכים, עולם רוחני ונשגב, הופכת לערב אחד למקור של שמחה מתפרצת.

מתי בפעם האחרונה עמדת ליד ספר תורה פתוח? קראת בתורה? מתי בפעם האחרונה החזקת ספר תורה בידיים כמו תינוק ופשוט רקדת בלב מלא שמחה?

את מכירה את התחושה הזו כל כך טוב. את נכנסת לחדר ומרגישה שזה לא המקום שלך; את בוחרת מקצוע או מסלול לימודים ומבהירים לך בעדינות ובנחישות ש"זה לא בשבילך". כל כך הרבה נשים חוות את שמחת תורה כחג של מישהו אחר. הריקודים, השמחה, החזקת ספרי התורה – כל זה מתרחש מאחורי מחיצה. בך לא נוגע. וכמה שזה פוגע.

כל כך הרבה נשים חוות את שמחת תורה כחג של מישהו אחר. הריקודים, השמחה, החזקת ספרי התורה – כל זה מתרחש מאחורי מחיצה. בך לא נוגע. וכמה שזה פוגע

התורה והמסורת שלנו דווקא יודעות לספר סיפור מורכב יותר:

רבקה קוראת לך לצאת ולדרוש את אלוהים כשאת מרגישה שהעולם מלא סבל,

מרים הנביאה מעודדת אותך לצאת בתופים ובמחולות,

חנה מזכירה לך שבכוח תפילתך את יכולה לברוא עולמות,

האישה הגדולה משונם מלמדת אותך שאם תלחמי על חיי ילדיך תוכלי להצילם,

בת פרעה מאתגרת אותך לקרוא תיגר על מוסכמות מרושעות וזדוניות,

דבורה מפלסת לך דרך להיות אשת ציבור – שופטת ומצביאה,

בנות צלפחד מלמדות אותך שביכולתך לערער על המובן מאליו וליצור שינוי,

ורות מלמדת אותך שגם הנמצאות בשולי החברה יכולות להביא גאולה.

נשים דורשות בתורה. הן מגלות בה פנים חדשות ומאירות, פנים חומלות ולוחמות צדק. נשים דורשות להיות חלק מציבור, דורשות שקולן יישמע. עכשיו תורה. עכשיו תורך ותורן.

נשים נוגעות בתורה, ותורה נוגעת בנשים. כך נראית אהבה, כך נראית חברה בריאה המאפשרת לכל אחד ואחת להביא את קולה, את חוכמתה, את אומץ ליבה, את רגישותה, את צרכיה למרחב הציבורי.

נשים נוגעות בתורה, ותורה נוגעת בנשים. כך נראית אהבה, כך נראית חברה בריאה המאפשרת לכל אחד ואחת להביא את קולה, את חוכמתה, את אומץ ליבה, את רגישותה, את צרכיה למרחב הציבורי

התורה היא שילוב של חומר ורוח, שכל ורגש. היא מעוררת השראה, אבל גם מאתגרת. היא מזמינה אותנו לקריאה אוהבת וגם ביקורתית, למסע בעקבות דורות העבר ולקראת העתיד. ובעיקר – היא מזמינה אותנו לגעת, לפרש, לדרוש. היא מזמינה אותנו לתת לה לגעת בחיים שלנו. היא קוראת לנו לשמור איתה נגיעה.

הרבה נעמה דפני קלן (צילום: הרב גבי דגן)

הרבה נעמה דפני קלן היא רבה שותפה של קהילת ״אור חדש״ בחיפה. פמיניסטית שיודעת שקולן של נשים הוא חיוני לחברה, לדת ולתרבות, ומאמינה שיהדות יכולה להיות בית ומגדלור לחברה כולה. חיפאית, נשואה לדוד, ואמא לאריאל ולאיילת (צילום: אסיה יופה).