ynet

ynet
	תמונת הדף הראשי של האתר, 3 במרץ 2010
סוג	אתר חדשות
תאריך ההקמה	6 ביוני 2000
בעלות	ידיעות אחרונות
שירותים עיקריים	פורטל, חדשות
דירוג אלכסה	3 בישראל, 1,020 בעולם (נכון ל-05.06.2021)
	www.ynet.co.il

ynet (קיצור לשם העיתון באנגלית: "Yedioth-Net"; מבוטא: "וַאיְ-נֶט") הוא אתר חדשות ופורטל תכנים ישראלי, הנמנה עם קבוצת ידיעות אחרונות. נכון לאוגוסט 2021, Ynet הוא אתר החדשות הנצפה ביותר בישראל והרביעי מקרב כלל האתרים^[1].

ynet מפיק באופן עצמאי חלק ניכר מהחדשות והתכנים המופיעים בו, באמצעות מערכת של כתבים, עורכים, צלמים, עורכי וידאו ואנשי תוכן והפקה. כן משולבים בו מאמרים מ"ידיעות אחרונות" ומכתבי עת של קבוצת ידיעות אחרונות. האתר עוסק בחדשות בקטגוריות רבות ביניהן כלכלה, ספורט, תרבות ובידור, בריאות, אינטרנט וטכנולוגיה, ומספק גם מידע שאינו חדשותי, כגון מדריכים, כתבות "מגזיניות" ותוכן עיוני. האתר מפעיל אולפן טלוויזיה, שהסרטונים המופקים בו משולבים באתר. ברוב הידיעות באתר מתאפשרת תגובה של הקוראים (טוקבק).

הכנסותיו של האתר מגיעות בעיקר מפרסומת וכתבות ממומנות המוצגות בו^[2] וממדורים העוסקים במכירת מוצרים ושירותים.

בשיח האינטרנט הישראלי מכונה האתר גם "טמקא" - האותיות המקבילות בעברית לאיות ynet במקלדת מחשב סטנדרטית.

בתחילת 2016 עברה מערכת ynet מתל אביב לבית "ידיעות אחרונות" בראשון לציון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת ynet בבית של קבוצת ידיעות אחרונות בראשון לציון, 2019

אולפן השידורים של ynet ומעליו חדר הבקרה, בבית ידיעות אחרונות בראשון לציון, 2019

כתב ynet אסף קמר והצלם שחר גולדשטיין מראיינים בכניסה לעצרת של בנימין נתניהו בהרצליה^[3]

ynet הושק, לאחר תקופת הרצה, ב-6 ביוני 2000^[4]. המנהל הראשון היה מוטי שוורץ. העורך הראשון, זאב חספר, פרש חודשים ספורים לאחר ההשקה. במקומו מונה לעורך ראשי יון פדר, ובהובלתו הפך לאתר הישראלי הנצפה ביותר (מובילים לפניו בישראל חמישה אתרים שאינם ישראלים)^[5]. סגנו של פדר, ערן טיפנברון, החליף אותו כעורך הראשי ביוני 2013^[6]. במרץ 2016 החליף אמנון מרנדה את טיפנברון^[7], ובאוקטובר 2017 חזר פדר לתפקיד העורך הראשי. ב-30 ביוני 2020 החליפו דרור עמיר^[8]. מנכ"ל ynet הוא אבי בן טל מאז סוף 2007. קודם לכן שימש בתפקיד יעקב נצר.

האתר הושק עם ארבעה מדורים (חדשות, כלכלה, ספורט, דעות). בין השנים 2000–2004 נוספו לאתר שאר מדוריו, בהם ערוצי התרבות והבידור, ערוץ רכילות (ששנים אחר-כך הופרד למותג Pplus), הבריאות, הדיגיטל, הצרכנות, החופש ועוד. בנוסף כולל האתר ערוץ קהילות עם פורומים, ואנציקלופדיה בתשלום.

האתר פתוח חינם לגולשים, פרט לאנציקלופדיית ynet ולכתבות מסוימות הפתוחות למנויים, שהשימוש בהם כרוך בתשלום. במהלך השנים 2004 ו-2005 נעשה ניסיון לגבות דמי מנוי מגולשים שנמצאו מחוץ לישראל (בתמורה לקבלת אתר נקי מפרסומות). המהלך הופסק במרץ 2005^[9].

בקיץ 2005, במהלך ההתנתקות, החל האתר לשלב צילומי וידאו מהשטח. ב-9 בדצמבר 2009 העביר האתר, לראשונה באינטרנט הישראלי, שידור חי של מופע שלם: הופעתה של נינט טייב במועדון הבארבי בתל אביב^[10]. ב-18 באוקטובר 2011, יום שחרורו של גלעד שליט, הפעיל האתר מערך שידורים חיים מורכב, מכמה מוקדי שידור. שנה לאחר מכן, ב-6 בנובמבר 2012, חנך האתר אולפן טלוויזיה בליל הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2012.

בחודש ינואר 2007 בחר איגוד המפרסמים בישראל את העורך הראשי של ynet, יון פדר, לאיש השיווק של החודש. בנימוקים לבחירה ציין האיגוד כי "ynet נתפס כמדיום ארצי לגיטימי ושווה ערך למדיה ארצית אחרת כגון חדשות ערוץ 2, ידיעות אחרונות, או גלי צה"ל"^[11].

ב-2008 הושק יישומון של האתר לטלפונים חכמים.

בינואר 2012 החל האתר לספק מבזקי חדשות בתחנות הרדיו האזורי רדיו ירושלים, רדיו חיפה, רדיו תל אביב, גלי ישראל ושתי תחנות רדיו דרום.

ב-2015 נמנע ynet מלפרסם את פרקי סדרת הטלוויזיה הפופולרית "מגש הכסף", המותחת ביקורת נוקבת על קשרים מושחתים של הון-שלטון-עיתון, בהם האחים עופר, משפחת דנקנר, יצחק תשובה^[12]. הקשר העסקי בין הבעלים של ynet - ארנון מוזס, לבין יצחק תשובה, נחשף ב-2020^[13].

בעקבות הבחירות לכנסת העשרים כתב אתר "העין השביעית" שבמערכת הבחירות התאפיין האתר בביקורת כלפי בנימין נתניהו ובתמיכה ביריביו^[14].

בפברואר 2019 החל האתר להציג גם כתבות המיועדות למנויים בלבד, במסגרת הקרויה "+ynet"^[15].

באוגוסט 2021 חויב אתר ynet לשלם מיליון ש"ח לרשות התחרות, לאחר שנמנע מלתת לרשות נתונים שנדרש לספק לה בעניין שיתוף פעולה בין האתר לחברת טבולה.^[16]

דף הפייסבוק של ynet[עריכת קוד מקור | עריכה]

דף הפייסבוק של ynet חצה את מיליון הלייקים בחודש פברואר 2017.

דף הפייסבוק "ynetnews" מפרסם ידיעות באנגלית. בפברואר 2017 היו לדף כ-320 אלף לייקים.

אתרי משנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד האתר בעברית, מפעיל ynet גם אתר בשפה האנגלית בשם "ynetnews" שמתמקד בעיקר בחדשות ובפרשנות. בספטמבר 2019 הצטרף אליו גם אתר "ynetespanol" בספרדית. בעבר פעל גם אתר משנה בערבית (בשם "arabynet"), אך פעילותו הופסקה ב־6 במאי 2005 מטעמי כדאיות.

בשנת 2008 העלה ynet את אתר Mynet, המתמקד בחדשות מקומיות וכולל, בצד עדכוני החדשות השוטפים בידי כתבי האתר, גם כתבות מכל המקומונים של קבוצת המקומונים ידיעות תקשורת. באותה שנה רכש ynet את אתר המשחקים "נט-גיימס".

ב-2009 רכש האתר את אתר הדרושים AllJobs^[17].

בצד אתרי התוכן הפעיל ynet את שירות הדואר האלקטרוני "ynetmail". שירות זה נסגר באוגוסט 2011^[18].

ynet מפעיל גם אתרים מסחריים: אתר הלוחות "winwin", אתר לסחר אלקטרוני (ynetshops), אתר למכירת שירותי תיירות (ynetours), אתר למכירת שירותי ביטוח רכב (ynet ביטוח), אתר קופונים ודילים יומיים (BigDeal) אתר למכירת ליטוגרפיות וציורים (ynetart), אתר החתונות myday, אתר צימרים (ynet צימרים) ועוד.

בשנת 2011 רכש ynet כמחצית מזכויות האחזקה בפורטל בעלי המקצוע לבית "המקצוענים". בשנת 2012 רכש אתר ynet‏ 50% מאתר החדשות החרדי "כיכר השבת"^[19].

ב-2013 צורף ל-ynet אתר הנוער "פרוגי". באתר כותבים בני נוער בלבד במדורים שונים כגון חדשות, תרבות ובידור, מוזיקה, ספורט, דיגיטל ואופנה. ב-2014 הושק באתר המדור "על מדים", העוסק בהכנת נוער לצבא^[20].

בשנת 2015 רכש ynet את אתר הילדים הפופולרי "מיקמק"^[21].

ב-25 במאי 2021 שונה עיצוב האתר.

בית הדין לאתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2011 קיבל בית-הדין לאתיקה של מועצת העיתונות עתירה נגד האתר והכתב אליאור לוי. בית הדין קבע כי הם פרסמו בשל רשלנות דבר שאין בו אמת בכתבה שעסקה במעצר ילד פלסטיני בן 11 בידי שוטרים לאחר שיידה עליהם אבנים. בכתבה נאמר שהשוטרים סירבו לאפשר לאמו של הילד לעלות לניידת, וזאת בזמן שבסרטון שצורף לה ניתן לראות שהם מבקשים מהאם שתתלווה לבנה. בעקבות כך נזף בית הדין בנילונים^[22]. נכון ל-2021 הכתבה שבה המידע השגוי ממשיכה להיות מפורסמת באתר^[23].

במאי 2018 פסק בית-הדין שאתר ynet (והעיתון "ישראל היום") הפרו את תקנון האתיקה של מועצת העיתונות, בכך שפרסמו סקרים בנושאים מדיניים ופוליטיים המתבססים על מדגם של האוכלוסייה היהודית בלבד^[24].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא Ynet בוויקישיתוף

Ynet, ברשת החברתית טוויטר
אתר mynet
קיק - אתר כתבות לאוהדי הספורט
פרוגי - אתר חדשות לצעירים
my day (אורכב 15.12.2020 בארכיון Wayback Machine) - אתר חתונות
Big Deal - אתר קופונים
נט גיימס - אתר משחקים
דף הפייסבוק של ynet
דף החדשות באנגלית של ynet בפייסבוק

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Top sites in Israel, Alexa
^ איתמר ב"ז, החיה שועטת, באתר העין השביעית, 28 באפריל 2014
^ אסף קמר, תומכים מהשטח: מאחורי הקלעים של כנסי סער ונתניהו, באתר ynet, 25 בדצמבר 2019
^ סוף סוף: הושק YNet - האתר של "ידיעות אחרונות", באתר גלובס, 6 ביוני 2000
^ ynet.co.il Traffic Statistics באתר "אלקסה"
Top Sites in Israel, באתר "אלקסה"
^ יון פדר ימונה לעורך "ידיעות אינטרנט"; ערן טיפנברון ימונה לעורך ynet, באתר ynet, 7 באפריל 2013
^ אמנון מרנדה מונה לעורך ynet, באתר ynet, 17 במרץ 2016
^ דרור עמיר ימונה לעורך ynet, גידו רן ימונה למשנה לעורך, באתר ynet, 17 ביוני 2020
^ יון פדר, ynet חינם לכל גולשי העולם, באתר ynet, 20 במרץ 2005
^ רגעי השיא של השידור החי מהמופע של נינט, באתר ynet, 10 בדצמבר 2009
אבישי מתיה, ‏רוק בטריינינג: נינט טייב משיקה מופע פורץ דרך, באתר גלובס, 10 בדצמבר 2009
^ איש השיווק של ינואר 2007: יון פדר, באתר "שיווק"
^ העורך הראשי של ynet נתן את ההוראה: "מגש הכסף" לא תשודר, העין השביעית
^ נוני ותשובה, סיפור אהבה: כיצד סיקרו ב"ידיעות אחרונות" את עסקיו של טייקון הגז והנדל"ן, העין השביעית
^ אורן פרסיקו, מסע הבחירות של ynet, באתר העין השביעית, 17 במרץ 2015
אורן פרסיקו, בלי הפתעות, באתר העין השביעית, 27 במאי 2015
^ דף הבית של +ynet
מהיום: אתר ynet בתשלום, באתר כיפה, 18 בפברואר 2019
^ רשות התחרות הגיעה לצו מוסכם עם Ynet, באתר רשות התחרות, 22 באוגוסט 2021;
שוקי טאוסיג, רשות התחרות מציגה: קבוצת "ידיעות אחרונות" רימתה אותנו, ותצא בקנס שולי, באתר העין השביעית, 22 באוגוסט 2021
^ נועה פרג, ‏ynet רכש 75% מ-Alljobs בתמורה ל-30 מיליון שקל, באתר גלובס, 27 באוגוסט 2009
^ מעיין כהן ודוד אברהם, אין לך הודעה חדשה: Ynet סוגרת את שירות הדואר האלקטרוני, באתר של "רשת 13", 20 ביוני 2011 (במקור, מאתר "nana10")
^ רועי גולדנברג, ‏כפי שנחשף ב"גלובס": ynet רוכש 50% מאתר "כיכר השבת", באתר גלובס, 5 באפריל 2012
^ מתחילים לראות תוצאות: אתר הצעירים 'פרוגי' משיק גרסה חדשה ועדכנית, באתר אייס, 16 בפברואר 2014
^ לי-אור אברבך, ‏אתר ynet רכש את אתר הילדים "מיקמק", באתר גלובס, 30 בספטמבר 2014
^ תלונת אלירן מלכי ואח' נ' אתר YNET והכתב אליאור לוי, החלטה מ-12 ביוני 2011
^ אליאור לוי, תיעוד: ילד פלסטיני בן 11 שזרק אבנים נעצר בכוח, באתר ynet, 27 בפברואר 2011
^ אורן פרסיקו, "חופש העיתונות אינו החופש לפרסם דברים מדירים", באתר העין השביעית, 27 במאי 2018

[1] Top sites in Israel, Alexa

[2] איתמר ב"ז, החיה שועטת, באתר העין השביעית, 28 באפריל 2014

[3] אסף קמר, תומכים מהשטח: מאחורי הקלעים של כנסי סער ונתניהו, באתר ynet, 25 בדצמבר 2019

[4] סוף סוף: הושק YNet - האתר של "ידיעות אחרונות", באתר גלובס, 6 ביוני 2000

[אלקסה-5] ynet.co.il Traffic Statistics באתר "אלקסה"
Top Sites in Israel, באתר "אלקסה"

[6] יון פדר ימונה לעורך "ידיעות אינטרנט"; ערן טיפנברון ימונה לעורך ynet, באתר ynet, 7 באפריל 2013

[7] אמנון מרנדה מונה לעורך ynet, באתר ynet, 17 במרץ 2016

[8] דרור עמיר ימונה לעורך ynet, גידו רן ימונה למשנה לעורך, באתר ynet, 17 ביוני 2020

[9] יון פדר, ynet חינם לכל גולשי העולם, באתר ynet, 20 במרץ 2005

[10] רגעי השיא של השידור החי מהמופע של נינט, באתר ynet, 10 בדצמבר 2009
אבישי מתיה, ‏רוק בטריינינג: נינט טייב משיקה מופע פורץ דרך, באתר גלובס, 10 בדצמבר 2009

[11] איש השיווק של ינואר 2007: יון פדר, באתר "שיווק"

[12] העורך הראשי של ynet נתן את ההוראה: "מגש הכסף" לא תשודר, העין השביעית

[13] נוני ותשובה, סיפור אהבה: כיצד סיקרו ב"ידיעות אחרונות" את עסקיו של טייקון הגז והנדל"ן, העין השביעית

[14] אורן פרסיקו, מסע הבחירות של ynet, באתר העין השביעית, 17 במרץ 2015
אורן פרסיקו, בלי הפתעות, באתר העין השביעית, 27 במאי 2015

[15] דף הבית של +ynet
מהיום: אתר ynet בתשלום, באתר כיפה, 18 בפברואר 2019

[16] רשות התחרות הגיעה לצו מוסכם עם Ynet, באתר רשות התחרות, 22 באוגוסט 2021;
שוקי טאוסיג, רשות התחרות מציגה: קבוצת "ידיעות אחרונות" רימתה אותנו, ותצא בקנס שולי, באתר העין השביעית, 22 באוגוסט 2021

[17] נועה פרג, ‏ynet רכש 75% מ-Alljobs בתמורה ל-30 מיליון שקל, באתר גלובס, 27 באוגוסט 2009

[18] מעיין כהן ודוד אברהם, אין לך הודעה חדשה: Ynet סוגרת את שירות הדואר האלקטרוני, באתר של "רשת 13", 20 ביוני 2011 (במקור, מאתר "nana10")

[19] רועי גולדנברג, ‏כפי שנחשף ב"גלובס": ynet רוכש 50% מאתר "כיכר השבת", באתר גלובס, 5 באפריל 2012

[20] מתחילים לראות תוצאות: אתר הצעירים 'פרוגי' משיק גרסה חדשה ועדכנית, באתר אייס, 16 בפברואר 2014

[21] לי-אור אברבך, ‏אתר ynet רכש את אתר הילדים "מיקמק", באתר גלובס, 30 בספטמבר 2014

[22] תלונת אלירן מלכי ואח' נ' אתר YNET והכתב אליאור לוי, החלטה מ-12 ביוני 2011

[23] אליאור לוי, תיעוד: ילד פלסטיני בן 11 שזרק אבנים נעצר בכוח, באתר ynet, 27 בפברואר 2011

[24] אורן פרסיקו, "חופש העיתונות אינו החופש לפרסם דברים מדירים", באתר העין השביעית, 27 במאי 2018

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

אתרי חדשות בישראל
אקטואליה	ישראל היום • ynet • מעריב אונליין • וואלה! • דבר העובדים בארץ ישראל • מגפון • News1 מחלקה ראשונה • N12 • מאקו • מידה • שיחה מקומית • רוטר.נט • חדשות 0404 • הארץ
המגזר הדתי והחרדי	בחדרי חרדים • כיפה • סרוגים • ערוץ 7 • הקול היהודי • JDN • כיכר השבת • חרדים10
המגזר הערבי	א-סנארה • אל-ערב • פאנט • בוקרא תקשורת
בידור ופנאי	ישראל בידור • Xnet • אימגו • חורים ברשת
מדע וטכנולוגיה	הידען • מזבלה • Geektime • HWzone
שונות	תיק דבקה • Bizportal • WDG • ONE • GoGay

תפריט ניווט